זבוב החול

מי הם זבובי החול?

זבובי החול- הם יתושים מעופפים קטנים הנפוצים בחלקים נרחבים של הארץ ועלולים להיות מפגע, משום שעקיצותיהם מכאיבות ומטרידות. באזורים מסוימים בארץ הזבובים נגועים בגורמי מחלה - טפילים מהסוג לישמניה Leishmania - שעלולים לעבור מהם לאדם.
טפילי הלישמניה גורמים למחלות הלישמניאזיס בבני אדם. זבובי החול בעלי גלגול מלא וזמן מחזור החיים נמשך כחודשיים.

ביצים - צבען חום בהיר, עשרות ביצים דביקות מועפות בלחץ מתוך בטן הנקבה לתוך מחילות וסדקים צרים בתוך הקרקע שם שוררים תנאי לחות גבוהים. משך הזמן מההטלה ועד הבקיעה מס' ימים.

זחלים- בעלי 4 דרגות זחל, צבע לבנבן. מתפתחים וניזונים מחומרים אורגנים עשירים בלחות(הפרשות בע"ח, רקב וכו'..). ההתפתחות שלהם בקרקע כשבועיים.

גלמים- אורך הגולם 5 מ"מ. משך זמן ההתפתחות כ-10 ימים בתנאים אופטימליים.  

הבוגרים- צבעם צהבהב חום, אורכם כ-3 מ"מ. בעלי זוג כנפיים אחד צרות ומוחזקות בנטייה כלפי מעלה בזמן מנוחה בצורת האות V. גפי הפה דוקרות מוצצות, רק הנקבות מוצצות דם (השגת החלבון הדרוש להתפתחות הביצים). אינם פעילים במצב רוח חזקה. מתקדמים בדילוגים ולא בתעופה רציפה, בזמן התעופה אינו משמיע זמזום. אינם עפים למרחק העולה על עשרות עד מאות מטרים. אורך חיי הבוגר כחודש. הבוגרים ניזונים מצוף, דבש, פרות וסוכרים. שעות פעילות זבובי החול בלילה. סביבת גידול + טמפרטורה- הבוגר ימצא ליד המקום שבו היו הטלות. טמפרטורה מיטבית 30-35 מעלות.

מחלות-

א. שני סוגי לשמניזיס של העור:

• לשמניה טרופיקה- חיית המאגר העיקרית לטפילים מסוג לישמניה טרופיקה היא שפן הסלעים.
• לשמניה מיג'ור- חיות המאגר העיקריות לטפיל מסוג לישמניה מייג'ור הם פסמונים, מריונים וגרבילים.

ב. לשמניה של האברים הפנימיים- הטפילים מחוללי המחלה מתרכזים באברים הפנימיים וזבוב החול מעביר אותם לאדם בעיקר מכלבים.

ג. קדחת הפפטזי.

Ipm-

הניטור יהיה ע"י זיהוי מחלות הלשמניאזיס למיניה, מלכודות אור(חרקנים/קטלנים), מלכודות תעופה, מלכודות דבק.

מניעה-  התקנת רשתות צפופות, דחייה ע"י אידוי (סלילי בעירה, נרות,שמנים טבעיים). דחייה ע"י מריחה על הגוף דוחה חרקים, שימוש במאווררים ומזגנים, כילות לתינוקות,  לבוש ארוך מחוץ לבית. טיפול בחיות המאגר של מחלת הלשמניה (מריון, פסמון, שפני סלע וכלביים) ע"י הרחקתם וסיוע לכלבים בעזרת השרות הוטרינרי.

ההדברה- תתמקד בבוגרים, בגלל הקושי לאתר את מקורות הדגירה בתוך הקרקע. נציב מלכודות דבק צהובות, חרקנים, קטלנים, ואם הנגיעות גבוהה נבצע ריסוס בפירטרואידים מיקרוקפסולרים (שארתיים לאורך זמן ממושך) על משטחי בטון ואבן כלומר מדרכות וקורות, סביב ההיקף החיצוני של הבית בגובה 2 מטר פתחי חלונות ודלתות כאשר מרססים חלונות ודלתות של הבית מבחוץ. יש לרסס גם במקומות שבהם זבובי החול נוהגים לנוח.